מהפכת הניווט של יהודי ספרד

עידן ה-GPS נכנס לחיינו בסערה, אבל עד היום מפליגים בים קצינים ורבי חובלים שלמדו את רזי הניווט האסטרונומי הקלאסי, שראשיתו בקבוצת יהודים ספרדים בימי הביניים. על היהודים שהובילו את מהפכת הניווט בעידן התגליות הגדולות

אמצעי הניווט המודרניים המוכרים לכולנו תלויים באופן מוחלט בגורמים מרוחקים שאינם בשליטתנו: לוויינים החגים בחלל וממשלת ארה"ב. רק בשנת 2000 אישר הממשל האמריקני שימוש מלא במידע לווייני מדויק (עד אז שובשה רמת הדיוק במכוון) לצרכים אזרחיים. במשך שנים ארוכות למדו קצינים ורבי חובלים רבים את רזי הניווט האסטרונומי הקלאסי: תצפיות בגרמי השמיים באמצעות סקסטנט ושימוש בספרים ובטבלאות ניווט לצורך מציאת המיקום והנתיב בים. למיטב ידיעתי, הכללים מחייבים גם כיום את נוכחותם של הכלים המיושנים הללו (כגון ה"נוריס", האלמנך וטבלאות הניווט המכונות באנגלית 214 ו-249) על גשר הפיקוד באנייה, למקרה של תקלה בתקשורת או במכשור, אבל הם מונחים לרוב על מדף בארון סגור באניות הסוחר ובספינות המלחמה של ציי העולם. מה שלא כולם יודעים הוא שראשיתם של כל אלה במלומדים יהודים ומוסלמים בימי הביניים.

גאדג'ט עברי מהמאה ה-13

האצטרולב העברי מהמוזיאון הבריטי הוא אחת העדויות הרבות למקומם ולחשיבותם הרבה של יהודי ספרד בתחום שהיה חזית המדע והידע בימי הביניים המאוחרים, שהעניקו תמיכה ותשתית למסעות הגילוי הגדולים של קולומבוס, וסקו דה גמה ואחרים

ניל מקגרגור, מנהל המוזיאון הבריטי, ערך בשנת 2010 סדרת שיחות רדיו קצרות בשם "ההיסטוריה של העולם במאה חפצים": כל חפץ – מגרזן אבן קדום ועד כרטיס אשראי מודרני – מספר ומעיד על עידן היסטורי ארוך ועל עולם שלם שסבב אותו. במקום טוב באמצע נמצא מכשיר יפהפה ומעוטר, שניתן להחזיקו בכף היד: אַצְטְרוֹלָב עברי מספרד. אפילו מקגרגור, בריטי מאופק עד שורשי שערותיו, לא הסתיר את התרגשותו: החפץ הקטן הזה הוא המקבילה של ימי הביניים לאייפון, או לכל גאדג'ט (חפיץ בעברית) טכנולוגי סופר-מתקדם, ג'יימס בונדי כמעט, שמהווה סמל סטטוס ומקור להתפעלות – וגם, כמובן, מכשיר שימושי ורב תכליתי. בין השאר שימש המכשיר לקביעת קו הרוחב, החיוני במסעות ביבשה ובים, לזיהוי כוכבים, למציאת הכיוון למכה, וגם לצורכי אסטרולוגיה. האותיות העבריות מעידות על בעליו, שהיה ללא ספק יהודי משכיל ובעל רכוש ומעמד, וטווח קווי הרוחב שביניהם ניתן להשתמש באצטרולב ביעילות מעידים שהוא חי אי שם בין הפירנאים לצפון אפריקה, ככל הנראה בסביליה או בטולדו. הכיתובים כולם בעברית, חודשי השנה הם לטיניים-נוצריים, וחלק מהמילים ערביות – עדות לאותו תור זהב קצר ואגדי של חיים משותפים של בני כל הדתות, רגע לפני סילוק המוסלמים בכוח הזרוע וגירוש היהודים מספרד מכורח צו מלכותי בשנת 1492.

האצטרולב העברי מהמוזיאון הבריטי הוא אחת העדויות הרבות למקומם ולחשיבותם הרבה של יהודי ספרד בתחום שהיה חזית המדע והידע בימי הביניים המאוחרים, שהעניקו תמיכה ותשתית למסעות הגילוי הגדולים של קולומבוס, וסקו דה גמה ואחרים. למתעניינים בנושא, זה לא חידוש: אחד מרבי המכר של תחילת שנות השבעים, לפחות בקהילה הימית, היה ספרו של שמואל טולקובסקי "יהודים יורדי ים", שבו ריכז המחבר (פרדסן, ממייסדי החבל הימי לישראל, מראשי צים בתחילת דרכה, וגם אביו של מי שהיה מפקד חיל האוויר דן טולקובסקי) מידע היסטורי רב, בין השאר על אודות אותם מלומדים יהודים מוקדמים שפעלו בספרד ובפורטוגל וחוללו מהפכה מדעית של ממש בתחומי המיפוי והניווט. מאז שנכתב הספר הוסיפו חוקרים שונים לעסוק בנושא, ולגלות מדי פעם פרטים חדשים על אותם ענקי רוח יהודים שהעניקו רוח גבית למגלי העולם מחצי האי האיברי (ספרד ופורטוגל).

בשורת הניווט מפלמה דה מיורקה

האי הים תיכוני השליו פלמה דה מיורקה, המהווה כיום יעד תיירותי נחשק, היה מרכז ימי חשוב כבר במאה ה-13. עד שנת 1231 הייתה מיורקה ממלכה מוסלמית עצמאית, ואחר כך ממלכה נוצרית עצמאית עד שנת 1344, כאשר סופחה למלכות אראגון המתרחבת. באי ישבו לא מעט יהודים, רבים מהם עסקו בסחר ימי באגן הים התיכון. יהודי מיורקה הצמיחו והובילו אסכולה של גיאוגרפים, ציירי מפות, יצרני מכשירי ניווט ואסטרונומים שהותירו חותם משמעותי מאוד בתחום הניווט והמיפוי.

במיורקה המציאו את המפה המכונה "פורטולנית", שהייתה שונה מאוד מכל המפות שקדמו לה. זאת המפה הראשונה שיש בה אוריינטציה צפונית ותיאור ריאליסטי של מרחקים גיאוגרפיים, ברמת דיוק מדהימה. מפות מוקדמות יותר נראו כמו עיטורים דקורטיביים ונראה שהיה קשה למדי לנווט באמצעותן

הביטו במפה של קרסקס (Cresques)  אברהם ובנו יהודה, בכירי הקרטוגרפים של מיורקה, מתוך האטלס הקטלאני. לא לחינם היא נראית "מוכרת": במיורקה המציאו את המפה המכונה "פורטולנית", שהייתה שונה מאוד מכל המפות שקדמו לה. זאת המפה הראשונה שיש בה אוריינטציה צפונית ותיאור ריאליסטי של מרחקים גיאוגרפיים, ברמת דיוק מדהימה. מפות מוקדמות יותר נראו כמו עיטורים דקורטיביים ונראה שהיה קשה למדי לנווט באמצעותן. המפה ה"חדשה" ממיורקה הופיעה כמעט יש מאין בשנת 1300 לערך, וככל הנראה הייתה תוצאה של עבודה משותפת ואיסוף מידע מספנים, סוחרים וקרטוגרפים – רבים מהם יהודים.

קרסקס בנה בסטודיו שלו בעיר פלמה גם שעונים, מצפנים ומכשירי ניווט דוגמת האצטרולב. שמו הלך לפניו ויורש העצר הספרדי הזמין אצלו את האטלס הקטלאני, מערך המפות המקיף והמדויק ביותר של התקופה. הוא שילם סכום כסף מרשים למדי בעבור הפרויקט. בנו של קרסקס (ככל הנראה זה היה שמו הפרטי) יהודה, או ג'אפודה, שכונה גם El Judio de la brujelas, כלומר "יהודי המצפן", הלך בעקבותיו. זמן רב הניחו חוקרי התקופה שאחרי שנכפה על הבן יהודה להמיר את דתו בשנת 1391 הוא חי ופעל בברצלונה, עד שבגיל מבוגר עבר בהזמנת המלך הנריקה "הנווט" או "הספן" לפורטוגל , שם עמד בראש אקדמיה למדעי הניווט ונודע בשם Mestre Jacome. אבל לפי מחקרים מאוחרים יותר, ההנחה הזאת אינה מבוססת, ומדובר באדם אחר. כך או אחרת, היו קרטוגרפים מוכשרים רבים במיורקה, והם ועבודותיהם נפוצו בכל רחבי הים התיכון, אירופה ועולם האסלאם.

הרלב"ג ומטה יעקב

דמות חשובה נוספת בתחום הניווט הימי היה הרלב"ג, רבי לוי בן גרשון, שחוקרי התקופה מכנים אותו גרסונידס. הוא נולד בבניול שבפרובנס בשנת 1288, והיה איש אשכולות רנסנסי ומדען מוביל ונערץ; הוא היה פרשן מוערך של המקרא ופילוסוף חשוב של היהדות, אבל עיקר תהילתו באה לו מעיסוקים מדעיים לא דתיים בעליל. הוא היה מתמטיקאי ואסטרונום, עסק בתצפיות ותכנן מכשיר ניווט שהפך לסטנדרט המקובל בספנות במשך מאות שנים. לפי אחד מחוקריו החשובים, פרופסור ברנרד גולדשטיין, מה שייחד את לוי בן גרשון היה עצמאותו המחשבתית והסתמכותו על תצפיות עצמאיות, וזאת בניגוד גמור למקובל בתקופתו, שבה נטו לקבל ללא ערעור את החוכמה העתיקה מימי אריסטו ופתולומיי (פטולמאוס קלאודיוס מכונה בעברית תלמי). האפיפיור קלמנט השישי ציווה לתרגם ללטינית את ה"מדריך למשתמש" שכתב לוי בעבור מכשיר הניווט שלו, שיש שקראו לו "מטה יעקב".
מי שרוצה להתעמק באמת בתחום יצטרך לשנן את שמותיהם של עוד עשרות ואף מאות מלומדים יהודים בני התקופה, שתרמו את חלקם להתקדמות הטכנית ולקפיצה הגדולה בתחום הניווט, שהייתה תנאי מקדים למסעותיהם של מגלי העולם הנודעים. נזכיר רק את "הלוחות האלפונסיניים", טבלאות אסטרונומיות שחוברו בעבור המלך אלפונס (אפונסו העשירי?) "החכם" על ידי קבוצה של מומחים יהודים מהעיר טולדו, והפכו למותג ללא תחרות למשך 300 שנה לפחות באירופה כולה.

יאמר לזכותו

אבל גם אם שוכחים את כל השמות, יש אחד שראוי לזכור: אברהם זכות. זכות נולד בסלמנקה שבספרד בשנת 1452 לערך. בשנת 1478 סיים את "החיבור הגדול", מערך של לוחות אסטרונומיים מבוארים ומדויקים יותר מכל מה שנעשה בעבר, וגם קלים יותר לשימוש. צריך לומר שאת החיבור הגדול כתב בעברית והפנה לקהל קוראים יהודי. ראש החוג לאסטרונומיה באוניברסיטת סלמנקה תרגם את החיבור לספרדית קסטיליאנית, ואחר כך הוא תורגם ללטינית. הלוחות התבססו בין השאר על הלוחות האלפונסיניים ועל עבודות קודמות, אבל הרחיבו אותם לרמת דיוק שלא הייתה כמותה ופישטו את נוחות השימוש בהם.

שתי תרומותיו המרכזיות של זכות לספנות היו בניית אצטרולב ייעודי למטרות קביעת קו הרוחב בים, בניגוד לאצטרולבים קודמים, רב תכליתיים, וכן התרגום של "החיבור הגדול", שנודע בשם "האלמנך התמידי (התרגום המדויק של פרפטום הוא נצחי)" (Almanach perpetuum), שחוללו מהפכה של ממש בניווט הימי. לפני זכותו היו הנווטים מתקנים את סטיות המצפן (דוויאציה) באמצעות שימוש בקוואדרנט ותצפיות בכוכב הצפון, אבל כאשר הדרימו הספנים הפורטוגלים אל קו המשווה נעלם בהדרגה כוכב הצפון מן השמיים. טבלאותיו של זכות כללו פירוט של הדקלינציה (הזווית שבין גורם מסוים בכיפת השמיים לבין מישור המשווה) של השמש ואפשרו לנווטים לעשות שימוש בתצפית אל השמש כתחליף לכוכב הצפון. וסקו דה גמה היה מהראשונים שעשו שימוש בשילוב החדש והמנצח של זכות בשנת 1497, במסעו להודו. האימפריה הימית של פורטוגל, כך סבורים רבים, נבנתה במידה רבה על הידע והטכנולוגיה של זכות.

בשנת 1478 סיים זכות את "החיבור הגדול", מערך של לוחות אסטרונומיים מבוארים ומדויקים יותר מכל מה שנעשה בעבר, וגם קלים יותר לשימוש. הלוחות התבססו בין השאר על הלוחות האלפונסיניים ועל עבודות קודמות, אבל הרחיבו אותם לרמת דיוק שלא הייתה כמותה ופישטו את נוחות השימוש בהם.

בשנת 1492 יצא זכות מספרד ועבר לפורטוגל. לפי ההיסטוריה המקובלת הוא התקבל בפורטוגל בזרועות פתוחות, מונה מייד ל"תוכן המלך" וגויס לסייע ליורדי הים והאדמירלים של פורטוגל. הראיה לכך הייתה חתימה המופיעה על מסמך פורטוגלי עתיק, אבל מחקר מן הזמן האחרון מטיל ספק באותנטיות של החתימה הזאת. לפי כמה מקורות, שאינם מבוססים, אברהם זכות יעץ אישית לקולומבוס; אין ראיות של ממש לכך, אבל אין ספק שקולומבוס עשה שימוש בלוחות של זכות ובשאר הפיתוחים שלו. לפי היסטוריון חשוב בן התקופה נפגשו אברהם זכות ווסקו דה גמה במנזר בעיר בלם לפני מסעו עטור התהילה של דה גמה, כדי לקבל עצות ומידע של הרגע האחרון.

שמו של זכות יצא אם כן לתהילה, אבל הדבר לא עזר לו כנגד רדיפות היהודים של תקופתו. מצב היהודים בפורטוגל התדרדר במהירות לאחר עלייתו של המלך מנואל, וזכות נאלץ להימלט לצפון אפריקה. עד לפני כעשור לא היה מידע רב על מוצאותיו, אבל מסתבר שבסופו של דבר הוא עלה ארצה ובילה את שנותיו האחרונות בירושלים, כשהוא עוסק בחישובי קיצין ומיסטיקה. שם, כנראה, גם מת ונקבר.

 בפואמה האפית "הלוסיאדה" (Os Lusíadas), של המשורר הלאומי החשוב של פורטוגל,  לואיש ואז דה קמואש, הוא מציב על החוף, לפני מסעו של וסקו דה גמה, דמות של אדם זקן, מעין קסנדרה, המזהיר את היוצאים למסע מפני התלאות ומפני היהירות שתסכן את מסעם. רבים סבורים שזהו בן דמותו של זכות.

המידע על חייו של זכות מצומצם מאוד, בהיעדר תיעוד. אבל כתביו ומעשיו זכו להד עצום והפכו אותו לדמות כמעט מיתולוגית, בעיקר בפורטוגל. בפואמה האפית "הלוסיאדה" (Os Lusíadas), של המשורר הלאומי החשוב של פורטוגל,  לואיש ואז דה קמואש, הוא מציב על החוף, לפני מסעו של וסקו דה גמה, דמות של אדם זקן, מעין קסנדרה, המזהיר את היוצאים למסע מפני התלאות ומפני היהירות שתסכן את מסעם. רבים סבורים שזהו בן דמותו של זכות.

צדק פואטי

מסעות התגלית הגדולים שינו את העולם, אבל בעבור יהודי חצי האי האיברי, שבמידה רבה אפשרו אותם, הוא השתנה בעיקר לרעה. גירוש ספרד היה טראומה היסטורית שהשלכותיה הדהדו מאות שנים. קל להבין, אם כן, מנין נובעת התיאוריה לפיה המסעות הימיים הגדולים לגילוי העולם החדש לא היו אלא ניסיון יהודי חשאי למצוא להם טריטוריה חדשה, שבה יהיו מוגנים מפני אפשרות של נישול וגירוש וכל צורה אחרת של דיכוי. אין בתיאוריות האלה כל ממש, כמובן, אבל יש בהן צדק פואטי כלשהו.
תמונות:

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s