העוצמה הימית של ד"ר שָׂ שׂ

ד"ר מאיר שש היה "משכיל מרכז-אירופי קלאסי בחליפה ועניבה, שנחת בישימון הפלסטינאי" ששאף להפוך את חניכיו לאינטלקטואלים ימיים. לפעמים אפילו הצליח.

קצינים וג'נטלמנים

את הכתבה הזאת ראוי לפתוח במעין התנצלות – במידה מסוימת, היא פונה אל קהל יעד ייחודי, שהוא בחזקת מועדון סגור: בוגרי בית הספר לקציני ים בעכו על שם כ"ג יורדי הסירה. לא נעסוק כאן בהיסטוריה של בית הספר, שהוקם בחיפה ועבר לעכו בראשית שנות החמישים; מייסדיו, מן הסתם בהשראה בריטית מסוימת, ואולי גם במסורת האקדמיה של הצי האמריקאי באנאפוליס, רצו לעשותו בית יוצר לקצינים וג'נטלמנים. מפקדי חיל-הים וראשי צי הסוחר, אבל גם קברניטי מדינת ישראל הצעירה, כאלה שלא הייתה להם נגיעה ישירה לתחום הימי, ראו בו מוסד רב-חשיבות.

על מנהלי בית הספר ומוריו נמנו דמויות בולטות כמו קומנדר מילר, רב-חובל אנריקו לוי והאלוף שמואל טנקוס, ועוד רבים וטובים. אבל הפעם נייחד את הדברים לאחד המורים יוצאי הדופן של בית הספר, איש צנוע ואינטלקטואל משכמו ומעלה, שהטביע חותם ייחודי ובלתי צפוי על תלמידיו, צוערי בית הספר הימי.

ב-1956 ביקרו בביה"ס בעכו ראש הממשלה ושר הבטחון דוד בן-גוריון והרמטכ"ל משה דיין. קיבלו את פניהם במסדר ומדים צחורים, כנהוג. בן גוריון, כדרכו, כתב בספר האורחים פיסקה מפתיעה, ספק התוויית חזון, ספק הבעת תקווה: "יותר תלמידים, יותר ים, יותר תנ"ך, יותר היסטוריה ימית יהודית!"

בן גוריון בביה"ס לקציני ים. ד"ר שש שלישי משמאל

בן-גוריון עם סגל ביה"ס לקציני-ים, 1956. ד"ר מאיר שש שלישי משמאל. לפניו במדים לבנים – סא"ל יהודה קלאוז, מפקד הקדטים, מאחור (במשקפי שמש) רב חובל אנריקו לוי. משמאל – צב י וקס, לימים מנהל בי"ס הריאלי – הדר (על פי ר/ח יגאל מאור)

 

ben gurion visit yam akko 1956

לפחות אדם אחד, כנראה, לקח את דבריו של בן גוריון במלוא הרצינות: ד"ר מאיר שָׂשׂ (שתי השיני"ם שמאליות, נהגה כמו "סס") מורה להיסטוריה שעלה ארצה מהונגריה שנים ספורות קודם לכן. האם הייתה זו ההקדשה של בן גוריון שהניעה אותו למקד את מרצו ויכולותיו האקדמיות בלימוד והוראה של היסטוריה ימית, ובתוך כך להפוך לדמות מיתולוגית ממש בקרב בוגרי בית הספר? כך לפחות מספרת האגדה, אומר שמחה בינות, מורה בבית הספר ואחד מתלמידיו המובהקים של ד"ר שש.

הומרוס ושבע הערים

אפשר לצפות שבוגריו של בית ספר ימי אליטיסטי יפגינו ידע רחב בתחום המקצועי שלהם – מניווט אסטרונומי ועד תקנות למניעת התנגשות בים, מתרמודינמיקה ועד תחזוקת מנועי דיזל. פחות סביר שידעו בעל-פה את שמותיהן של שבע הערים היווניות העתיקות, הטוענות כי המשורר האגדי הומרוס, מחבר האיליאדה, נולד בהן. אבל עובדה היא כי גם אם תעיר בוגר קציני-ים (מהשנתונים הנכונים) מזרועותיה שינה עמוקה, ידע לדקלם – ובמקצב יאמבי, mind you – את המזמור הבא: "סמירנה, רודוס, קולופון, סלמיס, איוס, ארגוס, אתנאי…". יש אשר יתגנב לדברים גם שמץ מבטא הונגרי. 

גם אם תעיר בוגר קציני-ים (מהשנתונים הנכונים) מזרועותיה שינה עמוקה, ידע לדקלם – ובמקצב יאמבי  – את המזמור הבא: "סמירנה, רודוס, קולופון, סלמיס, איוס, ארגוס, אתנאי…". יש אשר יתגנב לדברים גם שמץ מבטא הונגרי.

זוהי מורשתו של הדוקטור הטוב מאיר שש. שש לימד היסטוריה, גיאוגרפיה ואזרחות, אבל הצליח לצקת אל תכנית הלימודים את העולם הקלאסי, שבו שחה כדג במים. במיוחד התמקצע בתחום ההיסטוריה הימית. הוא קרא לטינית ויוונית עתיקה, ותרגומיו לטקסטים עתיקים בנושאים ימיים ואחרים, המפוזרים בכתבי עת משנות ה-60 וה-70, הם יחידים במינם בעברית. קשה לומר שכל הקלאסיקה הזאת התקבלה ללא טרוניות אצל כלל התלמידים בבית הספר. "הוא היה משכיל מרכז-אירופי קלאסי בחליפה ועניבה, שנחת בישימון הפלסטינאי", מתאר זאת בחיוך אחד מתלמידיו. ד"ר שש נהג בתלמידים הצעירים כבסטודנטים בוגרים, מעמת אותם עם הרצאות פרונטליות מאתגרות, שאילצו אותם לרשום תקצירים בקדחתנות – שכן החומר שלימד לא היה קיים בספרי לימוד סטנדרטיים שמנפיק משרד החינוך.

meiras

האתגר שהעמיד לפרחי הקצונה הצעירים לא תמיד נשא חן בעיניהם, כאמור. בתו, גילה, מספרת כי במסיבות חנוכה המסורתיות של בית-הספר, שאליהן הצטרפה המשפחה כולה, לא נעדר אף פעם מערכון שבו חיקו התלמידים את דמותו, ונעצו, ולו גם בעדינות המתחייבת מן המסגרת, סיכות קנטרניות בסגנון המליצי שלו, במבטא שלו וגם בפזילה שלו – הכל ברוח טובה, כמובן. ולמרות זאת, רובם המכריע של הבוגרים – גם אלה שלא הייתה להם מעולם נטייה מיוחדת לדקדוק לטיני או להיסטוריה של העולם העתיק – זוכרים אותו בגעגוע של חיבה, ויודעים להסביר, גם בחלוף עשרות שנים, כמה שורות משוטים יש באוניות מסוג "בירמה" ו"טרירמה", כמו עוד מושגים מן העולם הימי של ימי יוון ורומא. שאיפתו של ד"ר שש הייתה לעורר בתלמידים סקרנות ותודעה ימית מפותחת, "כלומר, משיכה אל חיי הים דרך הלימוד העיוני של מדעי הים, בין בשטח המדעים המדויקים ובין בשטח המדעים ההומניסטיים", ולהפוך את ביה"ס הימי למכללה ימית שבה ילמדו לעומקם כל מדעי הים. את משנתו הפדגוגית תימצת לימים במשפט "בוגר בית הספר צריך להיות אינטלקטואל ימי".

מבודפשט לעכו: ביוגרפיה קצרה

sas1

"משכיל מרכז-אירופי קלאסי בחליפה ועניבה, שנחת בישימון הפלסטינאי"

שש היה חבר בתנועת החלוץ הציונית בהונגריה, ובמלחמת העולם השנייה, בעיקר לאחר תחילת מסע ההשמדה האינטנסיבי של יהדות הונגריה ב-1944, לקח חלק בפעילות המחתרתית באחד מהמרכזים שזכו להגנתה של שגרירות שוויץ, וכונה "בית הזכוכית", בו חסו מאות יהודים. פעילי התנועות עסקו בפעילות הצלה נרחבת באמצעות זיוף תעודות, סיוע לבריחה ממחנות עבודה והברחת אלפי יהודים דרך הגבול ההונגרי לרומניה, ממנה ניתן היה להגיע לחופי הארץ. עשרות אלפי יהודים ניצלו הודות לפעילות המחתרת. יחד עמו במסתור ובפעילות המחתרתית הייתה גם אשתו לעתיד, אלישבע. באורח אופייני לצניעותו המפליגה, כמעט ולא סיפר על עלילותיו במלחמה, ורבים ממכריו לא ידעו על כך דבר. אבל בשנות השישים הוזמנו הוא ואשתו לירושלים לקבל ממשרד הבטחון את "אות הלוחם", הוקרה על פעילותם מצילת החיים במלחמה. על הפרשה נכתב גם בהקדמה למחקר היסטורי רחב ממדים שכתב, בהזמנת הקונגרס היהודי בקנדה, על ההיסטוריה של יהודי מחוז הולדתו ועל השמדתם בשואה – בהם כל בני משפחתו.

אחרי המלחמה עוד הספיק לחזור לאוניברסיטה ולהשלים את לימודיו בבודפשט, אבל כבר ברור היה שהעתיד נמצא במקום אחר. ב-1950 עלו בני הזוג שש ארצה עם בנם שנולד בהונגריה, וכמעט במקרה התיישבו בעכו, בה גרו קרובי משפחה. ההיסטוריה העשירה של העיר, וההקשר הימי של תולדותיה, שעליהם כתב לימים במונוגרפיה "עכו הימית", היו כמעט בלתי ידועים אז. ב-1952 החל ללמד היסטוריה בביה"ס הימי, תחילה בחיפה ואחר כך בעכו. בעכו נולדה בתו, והוא קשר את גורלו עם בית הספר לקציני ים וגם עם העיר עכו.

לטינית במבטא הונגרי

בתו גילה זוכרת צד אחר של המורה המרוחק והקפדן לכאורה, שהכביד על תלמידיו בחומר לא שגרתי ותובעני. הבית היה ספוג באהבה הרבה של הדוקטור לאשתו וילדיו. "הוא היה אבא אוהב וליברלי מאוד," היא מספרת. "מעולם לא הטיל עלינו עונשים – העונש היחיד שממנו סבלנו היה החובה להאזין להרצאות ארוכות בהן הסביר לנו איפה טעינו." היה לו גם חוש הומור מפותח, שאותו שמר לאירועים משפחתיים ולא הרבה לחשוף בפני תלמידיו. הוא אהב לטייל ברחבי הארץ, לא אחת עם חברו לחדר-המורים גרא בן-ענת, שהיה גם שותפו לכתיבת "ספר הים".

ד"ר שש היה מורה בכל נימי נפשו והמשיך ללמד עד סוף ימיו. אבל מן הסתם עבודת ההוראה לא אתגרה די הצורך את יכולותיו האינטלקטואליות, וכך החל לעסוק, בגיל מבוגר יחסית, בכתיבה ומחקר שהניבו יבול מרשים של ספרים ומאמרים, שמרביתם היו ונותרו יחידים מסוגם בעברית. למרות החיכוך היומיומי עם אנשי ים, בהם רבי חובלים עתירי עלילה ומפקדי ציים, היה ונותר "אדמירל של כורסה," שהפליג במרחבי הזמן ובאוקיינוס הספרות הקלאסית ולא על כלי שייט של ממש – אף על פי שהכיר אותם לפרטי פרטים.

והוא כתב בעיקר על הים התיכון שלחופו גר, ואשר בו אהב גם לשחות בקיץ. בתו, שלאחרונה אספה את כתבי היד שלו במטרה לשמרם, מספרת שאת ספריו כתב בביתו בעכו, בחדר עבודה קטן. לצורך מחקריו ביקר בספרייה הלאומית ובספרית אוניברסיטת חיפה, ויצר קשרים עם עמיתים בחו"ל, בעיקר בארה"ב, ששלחו לו ספרים ומאמרים להם נזקק בכתיבתו. ב-1964 שהה בשנת שבתון בפילדלפיה, לימד שם ב"גראץ קולג'" וגם העשיר את ספרייתו.

בטאונה של חברת צים, "תורן", וכתב העת "הימאי הישראלי" היו בין הראשונים שפרסמו קטעים פרי עטו של ד"ר שש. הם כללו "זוטות היסטוריות ימיות" ובהם תרגומי טקסטים יווניים ‫ולטיניים בענייני ים, וכן סדרת מאמרים העוסקים בענייני ים בתלמוד ובמדרשים. מפתיע מאוד לשמוע – עדות לרוח התקופה – שקיבל שכר סופרים מכובד למדי עבור מאמריו, מה שסייע לפרנסת המשפחה. נראה שהיה אז קהל די גדול שהיה צמא לדבריו. בין תרגומיו החשובים – "קשר קאטילינא" מאת ההיסטוריון הרומי סאלוסטיוס, יצירה חשובה (לאו דווקא ימית) שפורסמה במהדורה ובה מקור מול תרגום; הוא כתב כפי שצויין לעיל מונוגרפיה בשם "עכו ‫הימית" ומחקרים נוספים. הוא כתב גם ספרי יסוד לתלמידים בנושאי ים – "משוטים ומפרשים" ו"ספר הים", והעשיר את מדף הספרים העברי הדל בספרי יסוד שקשה לתאר בלעדיהם הכרות ומחקר עם התחום ההיסטורי הימי.

גולת הכותרת של עבודתו כהיסטוריון ימי הוא הספר ‫"המערכה על הימים – תולדות העוצמה הימית", שראה אור בהוצאת משרד הבטחון. זוהי עבודת מחקר מקיפה ומעמיקה, שיש לה השלכות על תפישת הבטחון הלאומית, והיא מצוטטת עד היום בעבודות מחקר שונות

גולת הכותרת של עבודתו כהיסטוריון ימי הוא הספר ‫"המערכה על הימים – תולדות העוצמה הימית", שראה אור בהוצאת משרד הבטחון. זוהי עבודת מחקר מקיפה ומעמיקה, שיש לה השלכות על תפישת הבטחון הלאומית, והיא מצוטטת עד היום בעבודות מחקר שונות, ובמסגרות דוגמת המכללה לפיקוד ומטה של צה"ל. שמחה בינות, שסייע לו בעבודה על הספר אומר: "ייחודו של החיבור בנקודת מבט שאינה מצויה בספרי היסטוריה אחרים המוכרים לנו. ד"ר שָׂשׂ הולך בעקבות אדמירל אלפרד תֶייר מֶהֶן, אבי תאוריית העוצמה הימית (Sea Power), שאל כתביו נתוודע לראשונה בשנות השישים, ובוחן כיצד השפיעו השימוש בים והשליטה בנתיביו על ההיסטוריה הכללית של עמי אירופה, אמריקה ואסיה משחר תולדותיהם ועד ימינו. זהו חיבור רחב היקף, שמעטים כמותו נכתבו בשפות זרות, והוא חלוץ ויחיד מסוגו בשפה העברית."

בשנותיו האחרונות החל לעבוד על ספר חדש על קולומבוס, וב-1992 סייע לרשות הדואר לקראת הוצאת בול לציון 500 שנה למסע קולומבוס. הוא לימד באוניברסיטת חיפה, והשתלב בטבעיות ובהנאה רבה בעולם האקדמי. תקופה יפה זו נקטעה עם מחלתו שהובילה למותו בשנת 1993.

מורים מסוגו של ד"ר שש אינם חזון נפרץ בשום בית-ספר, ומן הסתם הם הופכים נדירים יותר עם הזמן. עם מקטרתו הנצחית בפיו וחזות המשכיל האירופי בן הדור הישן, הביא אל תלמידיו עולם של ידע והיכרות עם העולם הקלאסי, אשר אפשר להניח בביטחון שלא היו כמותם במערכת החינוך הישראלית.

אחת מה"זוטות הימיות" של ד"ר ‫שש – פורסם לראשונה ב"תורן" בטאון צים ב-1962.

סיפור מעשה על אודות תאנה

‫גאיוס פליניוס סקונדוס, חקר הטבע, ספר ט"ו, כ'
‫‪C. Plinius Secundus, Naturalis Historia, xv.20

ב-202 לפנה"ס נסתיימה המלחמה הפונית השניה, אבל רומא לא שקטה ולא נחה על זרי הדפנה שלה.
‫קרתגו ירדה מגדולתה הפוליטית והצבאית, אבל היא הוסיפה לעשות חיל במסחר. השגשוג הזה עורר קנאה ‫רבה ברומא, והביקורים במטרופולין היריבה הוסיפו והגדילו אותה עד מאד. סיפור המעשה הבא, המיוחס ‫למרקוס פורקיוס קאטו (149-234 לפנה"ס), אופייני ביותר להלוך הרוחות ברומא באותה עת. קאטו ‫השתתף במלחמה הפונית השניה, וב-195 נעשה קונסול. הוא הוסיף לשאת משרות רמות גם לאחר מכן, ‫אולם הצטיין כנואם נלהב בסנאט וכלוחם עז נגד חיי המותרות, שפשו בקרב הרומאים לאחר הנצחונות ‫בשתי המלחמות הפוניות הראשונות ובמלחמות במזרח ההלניסטי. ואף אם איננו מוכנים לייחס משקל ‫מכריע למעשה כאל גורם היסטורי לפרוץ המלחמה הפונית השלישית, הרי מעניינת לפחות דרך השכנוע של ‫קאטו, כ'פרלמנטר' מנוסה.

‫"אותה התאנה, שנקראה בפי קאטו כבר באותם הימים 'אפריקאית', מזכירה לנו כיצד נוצל פרי זה ‫ללקח טוב. אם כן, הואיל ונזעק הוא בכל ישיבת סנאט בלהט שנאתו העזה נגד קרתגו ובדאגתו לגורל ‫צאצאיו כי קרתגו חייבת לההרס, הביא יום אחד לבנין הסנאט תאנה מאותה פרובינקיה ‫שהקדימה להבשיל, ובהציגו לאבות אמר: 'אשאלכם על דעתכם, אימתי פרי זה נלקח מעצו?' ‫כאשר נקבע בידי כולם שהוא טרי, אמר – 'לפני שלושה ימים נקטף בקרתגו; כה קרוב האויב ‫לחומותינו!' מיד הוחל במלחמה הפונית השלישית, אשר במהלכה קרתגו נהרסה. אמנם קאטו מת ‫שנה לאחר מכן. על מה נתפלא תחילה, על חרדתו הנובעת מראייתו המפוכחת, או על המקרה ‫העיוור, על מהירות נסיעת האנייה, או שמא על עזוז רוחו של האיש? מעל הכל שאין נפלא מזה ‫‫לדעתי, כי העיר הענקית ההיא, יריבתה של רומא על שלטון העולם משך מאה ועשרים שנה, ‫חרבה עקב הבאת ראיה של פרי אחד, אשר לא טרביה או טראסימנוס ולא קאנה, שם נקברה תהילת רומא, ולא מחנה הפונים שהתבצר במרחק של שלוש אבני-מיל ממנה, או חניבעל שרכב על ‫סוסו עד לשער קולינה, יכלו להשיג זאת. בשיעור זה קירב קאטו את קרתגו אלינו באמצעות הפרי."

‫‪

מודעות פרסומת

3 תגובות על “העוצמה הימית של ד"ר שָׂ שׂ

  1. פינגבק: העוצמה הימית של ד"ר שָׂ שׂ | אותו הים

  2. אי-מייל שקיבלתי ב-2013 מעמותת בוגרי ביה"ס לקציני ים:

    "היי חברים ללמודים בעכו,

    בימים אלה אני קורא את עבודת הדוקטורט של אריה רונה שכותרתה – "תפיסת המרחב הימי של היהודים בא"י מימי החשמונאים ועד שלהי תקופת התלמוד".
    לפני שאני צולל לתוך ספר, אני נוהג בד"כ לעיין בנספחים וברשימת המקורות. אני מודה שהופתעתי למצוא שבין יתר 'ספרות המחקר' שבה נבר אריה מופיעים גם ספרים/מאמרים שכתב מאיר שש.
    וואלה – לא יתכן שיש שני מאיר ששים. זכרתי אותו כמורה שלגלגנו לו וזלזלנו בו. עולה חדש עם מבטא הונגרי.

    תקתקתי את שמו בגוגל ואני מצרף לכם את הכתוב עליו בוויקפדיה .
    אני מסיר בפניו את הכובע – חבל רק שבאיחור רב.

    להשתמע,
    מיכה
    ——
    מיכה, זה מדהים איך לא הכרנו את האיש.
    אמנם כל ספריו ומאמריו נכתבו לאחר תקופתנו המשותפת כך
    שלא יכולנו לדעת ולהעריך את פועלו בחייו וזה באמת חבל
    והפסד של כולנו!
    שים לב שהוא נפטר צעיר בן 72, בגילנו היום!!!
    אגב,אני דוקא מאד חיבבתי אותו,הוא היה איש מאד נחמד.
    יהי זכרו ברוך.
    דני נ'

    ש' בינות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s