האנס קאהן – נגד כל הסיכויים

במאי השנה הופיעה בכלי התקשורת הגלובליים של ענף הספנות הידיעה על לכתו בשיבה טובה של האנס קאהן, המייסד והמנהל לשעבר של חברת הספנות "ג'מבו" – אחת החברות המוכרות ביותר בנוף הספנות העולמי, חלוצת התפיסה המודרנית של הובלת מטענים גדולים וחריגים באמצעות אוניות מתמחות. חלק מהדיווחים, לא כולם, ציינו גם את העובדה שהאנס קאהן הלך לעולמו בקיסריה שבישראל.

מי היה האיש, המוכר כל כך לאנשי ספנות בכל העולם, אבל כמעט אלמוני לציבור הרחב? ומה הקשר שלו לישראל ולהסטוריה של הספנות בארץ?

ראיון וידאו עם הנס קאהן ביוטיוב: https://youtu.be/dXKtdIFhhF0

 

ילדות בצל המלחמה

הרבה מהשאלות על אודותיו נענו בספר הביוגרפי של קאהן, "מזל וחוצפה: כנגד כל הסיכויים", בו פרש סיפור חיים מדהים של יהודי שחווה את מוראותיה של המאה העשרים, עבר הרפתקאות ימיות, ובעזרת כשרון, יוזמה, חוצפה וגם קצת מזל בנה מעצמה ספנותית הנהנית ממוניטין גלובלי, בזכות הייחודיות פורצת הדרך שלה והמקצוענות חסרת הפשרות של אנשיה.

אבל נתחיל בהתחלה. האנס קאהן נולד ב-1922 בגרמניה למשפחה אמידה – אמו הייתה בתו היחידה של בעל הבנק הפרטי הגדול בגרמניה, מקס ג'אפה שמו. (מעניין לומר שעם הנישואין שינה אביו את שם המשפחה לקאהן-ג'אפה – מעין אימוץ סמלי.) הבנק התמוטט אמנם במשבר הכלכלי הגדול של שנות העשרים אך המשפחה נותרה אמידה. אמו עזבה את המשפחה כשהיה בן ארבע. אביו נישא בשנית וב-1929 עזבה המשפחה להולנד. זה נבע מסיבות פיננסיות, אך לזכותו של אביו יאמר שהקדים לראות את ניצני הנאציזם בגרמניה והבין את הכיוון שאליו היא הולכת. את הולנד, הוא כותב, אהב ממבט ראשון – את האווירה, החופש ואת העדר המשמעת החמורה הנהוגה בגרמניה. הרומן שלו עם הים החל בילדותו כשקרא על הרפתקאותיו של פיראט אגדי מהמאה ה-14 בשם קלאוס סטורטנבקר.

הוא היה ילד מרדן ויחסיו עם אמו החורגת עלו על שרטון. אז נשלח לגור עם משפחה יהודית באמסטרדם והתוודע לחיים היהודיים התוססים והמגוונים שאפיינו את העיר, וגם לרעיונות ציוניים. הוא אהב את החיים הללו, אבל עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיע אביו והודיע לו שהם עוברים לאנגליה; תגובתו הראשונה הייתה סירוב מוחלט. הוא אהב את חייו בהולנד והמחשבה על מעבר לארץ אחרת לא עלתה על דעתו. קצת אחר כך, כשהגרמנים כבר פלשו, הגיע האב להודיע שאירגן בריחה על ספינת דייג קטנה שתיקח אותם לאנגליה. זה היה מאוחר מדי – מפציצים גרמניים כבר חגו מעל הנמל, והדייג שינה את דעתו.

בשנה הראשונה לכיבוש הגרמני החיים נמשכו כמעט ללא שינוי; הוא סיים תיכון והחל את לימודיו באקדמיה הימית, למרות התנגדות אביו. אבל השנה כבר הייתה 1940, והגרמנים החלו להדק את טבעת החנק. האנס נאלץ לעזוב את בית הספר הימי. כמה ממוריו התנדבו ללמד אותו בערבים ומצאו לו עבודה במספנות – שיעור ראשון וצנוע בהנדסה ימית, וגם בפעילות מחתרתית. המספנה בנתה בכפייה עבור הצי הגרמני, ואנשיה ניסו לחבל בספינות. ב-1942 המצב הפך מסוכן והאנס חזר לאמסטרדם, לקהילה שחיה כעת תחת דיכוי קשה ובחרדה עצומה מפני הבאות; ואז החלו לצאת צווים שחייבו יהודים להתייצב לעבודה עבור השלטונות.

האפשרות להתייצב לזימון הנאצי לא עלתה על דעתו. כאן החל מסע בריחה ארוך ומסמר-שיער דרך בלגיה, צרפת הכבושה, למרסיי ומשם לספרד ופורטוגל. לשם נמלטו קודם לכן אחותו ואמו החורגת, בזכות דרכון דיפלומטי של פורטוגל שהיה לאביו. בפורטוגל הצטרף לאוניה של הצי המלכותי הבריטי שיצאה לגיברלטר, וכאן חווה את טבילת האש הראשונה שלו. האוניה הפליגה לגיברלטר ומשם בשיירת אוניות לנמל ליברפול.

פגישה באלכסנדריה

באנגליה ישבה הממשלה הגולה של הולנד והפעילה גם את מה שכונה "חיל הים ההולנדי". האנס הצטרף אליו ב-1943 והוצב באוניית עזר בשם "אונדינה" בתור קצין זוטר. לאחר שירות קצר נשלח לבסיס ימי ליד פלימות' לקורס תותחנות, והוצב על סיפונה של אוניית סוחר הולנדית חמושה, ה"נייקרק", שפעלה בשירות האדמירליות הבריטית.

"נייקרק" נשלחה לזירת הים התיכון ועגנה בנמל אלכסנדריה, ושם ראה קאהן ספינה קטנה וישנה בשם עמל. השם נכתב, לתמהונו הגדול, באותיות עבריות. האנס קאהן נדרך. הספינה הניפה דגל כחול עם עיגול לבן ובתוכו האות "P".  לא היה מקום לטעות: זאת הייתה אוניה "יהודית" מפלסטינה-א"י, כפי שהעידה האות P. ההתרגשות שלו גאתה.

הייתה זאת אחת מאוניותיה של חברת עתיד בבעלות משפחת בורכארד, שגוייסו למאמץ המלחמתי. בין השאר שימשה כאנייה לאספקת תחמושת לחזית הצפון אפריקאית, משימה מסוכנת מאוד. הצוות הורכב ברובו מיהודים עולים מגרמניה. קאהן ניגש לאונייה ופגש את הקצין השלישי, מלאכי אפרת. מתוך המפגש המקרי הזה בנמל אלכסנדריה נולד קשר ארוך שנים עם הספנות העברית והישראלית.

האנס המשיך לשרת על ה"נייקרק" עד תום המלחמה, אבל הקשר שלו עם הארץ לא נותק. עם תום המלחמה חזר להולנד, ואז הצטרף לחברת "עתיד", והפליג כקצין על אותה אונייה שפגש בנמל אלכסנדריה. הפליג עמו קצין נוסף בשם הלל בוקובסקי, לימים רב-חובל הלל תורן. שניהם הפכו לחברים טובים והקשר ביניהם נמשך שנים רבות.

קאהן שהה בארץ ורכש חברים נוספים, וגם פיתח חיבה כנה כלפי אותם ישראלים ראשונים, שונים כל כך באורחותיהם מהיהודים האירופים שהכיר. הוא ניסה לקדם יוזמה ספנותית של הובלת תפוזים. כאן הצטלבה דרכו לראשונה עם שניים מראשוני חברת צים, בר כוכבא מאירוביץ׳, עסקן פעלתני שרכש את האונייה הראשונה של צים, קדמה, וד״ר נפתלי וידרא, שהחזיק אז בתיק הדייג בהסתדרות. התברר לו שהצורך האמיתי שאליו כיוון המאמץ הלאומי היה הובלת נוסעים – פליטי שואה – לארץ.

צעדים ראשונים והקשר הישראלי

בכל השנים הסוערות הללו המשיך לבעור בו רצונו הנחוש להפוך לבעל אוניות. כשחזר להולנד היה זה דווקא אביו, שבעבר הסתייג מכל העניין, שהציג בפניו הזדמנות לרכוש אוניית נוסעים. חמוש בהתחייבות מבר כוכבא מאירוביץ׳ לקבל תשלום קבוע עבור כל נוסע עתידי בנה עם שותף נוסף תוכנית עסקית, לרכוש אונייה ישנה בשם דרקטור, לשעבר קולונל ג’ונסון, מבעליה, יהודי אמריקאי בשם סם דרקטור. חוסר ניסיון והיסוס הביאו לכך שהחמיץ את ההזדמנות: הוא הציע לוידרא, שייצג כעת את צים, להיכנס כשותף. זה היה צעד נאיבי. כשבא לבעלים לקדם את העסקה התבשר שהאונייה כבר נמכרה, ומי שהקדים לרכוש אותה הייתה חברה בשם אמפל. חיש קל התברר לו, למורת רוחו, שמאחוריה עמד לא אחר מאשר אותו וידרא עצמו. האונייה הזאת הייתה לגלילה, האנייה השלישית של צים, וזמן קצר אחר כך הובילה את משוחררי מחנות קפריסין לארץ.

האנס המאוכזב עדיין שהה בארה"ב, באותם ימים גורליים לקראת הקמת המדינה. פנה אליו טדי קולק, בשם ארגון "ההגנה", בבקשה לתרום מהידע שרכש בתותחנות לחיל הים הישראלי הצעיר. קאהן היה לקצין בחיל הים, ולימד את צוותי האוניות "ההגנה" ו"ווג'ווד" את רזי הפעלתם של תותחי  האורליקון הוותיקים. הוא כותב שחניכיו שנאו אותו על שדרש מהם ביצועים גבוהים – כך נודע לו רק אחרי שנים.

הקשר שלו למדינת ישראל נותר הדוק לאורך כל השנים, ואמיצים במיוחד היו הקשרים שנרקמו עם בית הספר לקציני ים בעכו. החשיבות שראה בהכשרת צעירים ישראליים לעולם הימי באה לידי ביטוי בתמיכה מתמשכת בבית הספר ובצועריו, כולל תרומה של ספינת הלימוד של בית הספר, "זאב הים". אם לא די בכל אלה, גם בנו רפי הוא בוגר בית הספר. הוא בנה בית בקיסריה ונותר נטוע עמוק בהווייה המקומית.

השראה פולינזית ומשוואה דיפרנציאלית

עם תום התקופה הסוערת של מלחמת העצמאות, בניסיון ראשון להגשים את חלומו להיות לבעל אוניות, נסע האנס ללונדון, ובתצוגה אופיינית של חוצפה ותעוזה נכנס למשרדי חברת בורכרד בלונדון ופנה ישירות אל ה"גברת הראשונה", ששמה מוכר כל כך לקהיליית הספנות, לוסי בורכרד: "מה עלי לעשות כדי להיות בעלים של חברת ספנות?" תשובה ישירה לא קיבל מן הסתם, אולם לוסי בורכארד ככל הנראה התרשמה ממנו כי מינתה אותו לנציג המסחרי של חב' בורכרד באירופה. הוא החל לפלס דרך בעולם הספנות הבינלאומי.

תוך זמן קצר יצא קאהן לדרך עצמאית. הוא חכר אניות והפעיל קו ספנות מהאגמים הגדולים בארה"ב ומקנדה לאירופה; וזאת הייתה ההתחלה של HYCAR LINE, חברה משותפת עם בורכארד.

האוניה הראשונה שהאנס בנה בשותפות עם בורכרד, היתה ״סטלה פרימה" שנבנתה ב 1956. בעודו מוביל מטענים  מהמערב התיכון של ארה"ב לאירופה, ומכוניות מאירופה לארה"ב, התחיל האנס קאהן לחשוב ברצינות על הרעיון הבא שלו.

"ניהלנו לרוב אוניות חכורות, ולכן לא ראיתי את עצמי כבעל אוניות אמיתי," כתב. אבל הוא הקדים לראות ולהבין את צמיחתה של ספנות המכולה ואת הפיכתה של הספנות המסורתית לתעשייה של "סרט נע", כדבריו; זה לא כל כך מצא חן בעיניו, ובמטענים המיוחדים שאינם ״נכנסים לקופסה״ מצא את ההזדמנות שלו ואת יעדו. הנס קאהן החל להתעמק בנישה המיוחדת של הובלת מפעלים, כורים וקטרים, מתקני קידוח וטורבינות – כל מה שמאתגר את הספנות הסטנדרטית.

ספינות הקאטאמארן הפולינזיות, כותב קאהן, המיוצבות בים באמצעות מבנה גוף כפול, היו הגרעין לרעיון שיושם בסופו של דבר בכל אניות המטען הכבד של חברת ג'מבו – המייצב. הבעייה המרכזית של הנפת מטענים כבדים מאוד הייתה סכנת אובדן יציבות ואף ההתהפכות של האנייה. קאהן חישב את ההשפעה על יציבות האונייה ותיכנן את מתקן הייצוב. ״פיתחתי משוואה דיפרנציאלית שתבטא את עקרון הייצוב הפולינזי ויישומו באוניות עם מטען כבד – תוכלו למצוא אותה תחת השם ׳חוק קאהן׳ בתוכנית הלימודים של המכללות הימיות בהולנד.״ המייצב הוא רכיב הנמצא בכל אנייה של חברת ג’מבו, החל מהאוניה הראשונה, "סטלה נובה" שנבנתה ב-1968 עם מנוף של 70 טון כושר הרמה.

k4החברה גדלה וצמחה וכיום צי האוניות שלה מסוגל להניף מטענים עד 3000 טון משקל ליחידה, להציב מתקנים כבדים בעומק הים של למעלה מ-2 ק"מ, בדיוק של 40 ס"מ. החברה של קאהן יכולה לקחת על עצמה אתגרים בקנה מידה עצום ולעמוד בהם במקצוענות ללא דופי. אפשר לקבל רושם, ולו ראשוני בלבד, מסרטים המתעדים פרוייקטים של החברה ביוטיוב: https://www.youtube.com/watch?v=hpw-cifz73w

ההתמחות בהובלת ציוד כבד דורשת דיוק, מומחיות טכנולוגית, תעוזה וחשיבה מקורית. בספרו מתאר קאהן כמה מן האתגרים הגדולים שעמם התמודדה החברה שלו במהלך השנים, ואת אופיה המיוחד של החברה שאותה הקים. התפישות הנחרצות של קאהן לגבי הדרך בה יש לנהל ארגון יעיל; ראיית העולם הרחבה שלו, המתבססת על תפיסה פילוסופית עמוקה לצד גישה מעשית עניינית ונעדרת רגשנות; היחס המיוחד שלו לאנשי הצוות שגייס באופן אישי – כל אלה הובילו להצלחתה רבת השנים של חברת ג'מבו. החברה שהקים פועלת למעלה מ-50 שנה בשותפות עם משפחת בורכרד, קשר שהחל אי אז בימי המלחמה הגדולה. המורשת של האנס קאהן ממשיכה להטביע את חותמה על החברה שלו.

מומלץ מאוד לקרוא את ספרו של קאהן, ״חוצפה ומזל- כנגד כל הסיכויים״, הזמין באנגלית ובעברית. דמותו המרתקת עולה בבהירות מבין הדפים: איש מוכשר ונחוש המאחד בתוכו ניגודים לא צפויים; אדם ששילב כישרון הנדסי עם יצירתיות, הבנה מתמטית עם קריאה בשפינוזה ובסטיבן הוקינג; אדם מעשי, בעל הומור יבש ונעדר רגשנות לכאורה, אבל שומר בקנאות על המורשת היהודית שלו ועל אמונתו העמוקה במדינת ישראל.


על קאהן וגל תורן

קשר מיוחד ורב שנים נוצר בין קאהן למשפחת תורן. כבר סיפרנו כי האנס קאהן ורב חובל הלל תורן הפליגו יחד בחברת הספנות עתיד. הקשר בין המשפחות נמשך כל השנים, ולפני שחרורו משירות בחיל הים הציע האנס קאהן לגל תורן הצעיר, בנו של הלל תורן, לבוא ולהצטרף לחברת ג'מבו ברוטרדם. גל תורן מספר: קאהן אמר לי – "אני אקרע לך את ה…,  אתה תקיז דם, אבל תלמד ספנות." ואכן כך היה. גל הצטרף לג'מבו ברוטרדם ב- 1979, לאחר כשנה כבר נשלח לארה"ב להקים את משרדי החברה בארה"ב, תחילה ביוסטון ולאחר מכן בניו-יורק. אבל האנס קאהן, ״בהיותו יהודי וציוני, תמיד הרגיש אשמה שהוא גורם לבחור ישראלי צעיר לרדת מהארץ לניכר;" לפיכך רקח יחד עם קורט בורכרד שותפו, תוכנית להחזרתו של גל תורן לארץ.

גל תורן משמש זה שנים רבות כמנכ"ל חברת לוסי בורכרד ספנות, וכלל פעילות משפחת בורכרד בישראל. הם כמובן גם הסוכנים בישראל של חב' ג'מבו שיפינג, ומאז חזרתו ארצה אוניות חברת ג'מבו פקדו את נמלי ישראל פעמים רבות

 

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s