המורד מחבל הבאסקים: קפטיין סטיב

השלט (הישן) המנציח את קפטיין סטיב, סמוך לנמל חיפה

השלט (הישן) המנציח את קפטיין סטיב, סמוך לנמל חיפה, עם  ציטוט משיר של אלתרמן. קורות חייו של סטיב לא החלו בעלייה ב'. למטה: שלט הרחוב על שמו בעיירה הספרדית פורטוגלטה

סמוך לנמל חיפה יש רחוב על שמו; רבים שמעו משהו על אודותיו, אבל לא מכירים את הסיפור המלא. אלה שהכירו אותו הולכים מאיתנו. סיפורי ההנצחה אודותיו בעברית מרחיבים על קורותיו כשותף למבצע ההעפלה, אבל מתעלמים מתולדותיו ועלילותיו לפני שהצטרף למאבק "שלנו". מי היה קפטן סטיב, ועל שום מה זכה להנצחה לא רק בחיפה, אלא גם בספרד?

placa

פרולוג

קפטן סטיב בצי הסוחר הישראלי

קפטן סטיב בצי הסוחר הישראלי

לא קשה למצוא מידע על אודות קפטן סטיב, או בשמו המלא קפטן אסטבן הרננדורנה זובאיגה. למשפחתו ולמוקיריו הרבים של קפטן סטיב, שהלך לעולמו בשנת 1965, חשוב היה להנציח את שמו ומעשיו. אלא שהדור ההוא הולך ונעלם מן העולם, ועבור הבאים אחריו נותר רק שם, בלי הסיפור שמאחוריו. ננסה להשלים את החסר, ולהוסיף מעט חומר שאינו מצוי באינטרנט ובמה שנכתב עליו בעברית: כיצד קרה שאיש-ים באסקי מונצח סמוך לנמל חיפה? איך נקשר שמו במבצע ההעפלה?

בקיץ 1947 הלך ונרקם, על פני כמה מדינות, מבצע ההעפלה הגדול ביותר. אנשיו של המוסד לעלייה ב', ארגון מחתרתי רב זרועות, היו פזורים ברחבי העולם, יוצרים קשרים עם תומכים גלויים וסמויים. שתי אוניות, שנרכשו באמריקה ע"י איש המוסד לעלייה זאב שינד, הגיעו לאירופה ונועדו להעלות על סיפונן אלפי פליטים יהודים בנמלי קונסטנצה שברומניה ובורגס בבולגריה. אלה היו ה"פאנים", שסיפורן כבר סופר לא אחת. בנמל מרסיי, שם עגנה אחת האניות לפני המבצע הגדול, נקשרו חייו של רב-החובל והלוחם הבאסקי-ספרדי אל התנועה הלאומית של העם היהודי. אבל ראוי להתחיל קצת מוקדם יותר, כי היה זה פרק מאוחר יחסית בקורותיו של האיש; כשהגיע "אלינו" כבר היה איש רב-עלילות, מוכר ונערץ על ידי רבים.

המורד מחבל הבאסקים

כיאה לאיש מחתרת, שררה איזו אי בהירות לגבי מקום הולדתו של סטיב, ומסמכים שונים לכאורה סתרו זה את זה, עד אשר יושב העניין אחת ולתמיד לפני זמן לא רב: סטיב נולד ב-1905 ביישוב קטן בשם מוסקס (בבסקית Muskiz; בספרדית Musques; בעבר סומורוסטרו) שבחבל הבסקים בצפון ספרד, לא הרחק מהעיר בילבואה. היום יש רחוב על שמו גם בעיירה פורטוגלטה השכנה, שטענה גם היא לבעלות על מקום הולדתו. מבט קל במפה יגלה שכל האתרים האלה נמצאים במרחק של פחות מעשרה קילומטר זה מזה.

בראיון שערך לבטאון צים "תורן" בשנת 1956 הרחיב מעט על עברו המוקדם, דבר שמיעט לעשות בשנים מאוחרות יותר. הוא סיפר על אביו, שהיה כורה והפך לפעיל במפלגה הסוציאליסטית בבילבאו, ומנהיג מחתרתי במאבק על זכויותיהם, בימים בהם יום עבודה ארך 16 שעות והשכר הספיק בקושי לקיום. אביו של סטיב ארגן שביתות, ונאסר לא אחת; עול פרנסת המשפחה נפל אז על אמו של סטיב, והוא נאלץ להרתם במוקדם לעזרתה. לאחר שנים של פעילות במכרות עבר אביו לעבוד במספנה בבילבאו, וקודם לתפקיד "פורמן". במספנה בה עבד אביו גילה סטיב את העולם הימי ונכבש לו. הוא נרשם לבית ספר ימי, הצטיין וסיים בשנתיים לימודים שהיו אמורים להמשך שלוש שנים. בשנת 1920 הצטרף כצוער לאנייה, אבל מחסור בכסף אילץ אותו לעבור לתפקיד של מלח בשכר. "סטיב ירש מאביו את רוח המרדנות והיה הרוח החיה בין המלחים", נכתב באותו מאמר: כשהיה בן 15 בלבד עמד בראש פעולת מחאה באונייתו, בדרישה מרב-החובל שהצוות לא יעבוד בחג. בתגובה, גזר עליו אותו רב-חובל, הריבון היחד באוניה, מעצר של 48 שעות. אלא שאז פרץ כמעט מרד של הצוות, ורב החובל נסוג ונכנע. סיפור קטן המעיד על הכריזמה וכושר המנהיגות של סטיב מראשית דרכו.

ב-1922 קיבל הסמכה כקצין והתקדם בסולם הפיקוד על אניות צי הסוחר הספרדי, אבל היה ונותר חדור להט אידיאולוגי מהפכני וטבע לוחמני, שהביאו אותו לעימות עם בעל האניות. בשנת 1924 – (על פי הגרסה המופיעה בראיון זה) – הצטרף לצי הדייג ופיקד על ספינות דייג במפרץ ביסקאיה.

כשפרצה מלחמת האזרחים בספרד, זו שכונתה "חזרה כללית" למלחמת העולם השנייה, הפך תפקידו של סטיב חיוני. זהותו הפוליטית הייתה ברורה: הוא היה קומוניסט, חבר מפלגה מאז ראשית שנות השלושים, והתגייס למען הלוחמים נגד פרנקו. הוא הצטרף לכוחות הלוחמים ולקח חלק בכמה קרבות מרכזיים של המלחמה, בהם ההגנה על סן-סבסטיאן, העיר בה נולד בנו, חנן.

ב-1936, כשפרצה מלחמת האזרחים בספרד – אותה מלחמה שכונתה "חזרה כללית" למלחמת העולם השנייה; שהותירה שובל של הרג, הרס וסבל, ואשר גייסה מתנדבים מכל רחבי העולם, כולל רבים מבני היישוב היהודי בארץ, להלחם נגד מה שנתפס ככוחות השחור הפשיסטיים של פרנקו – הפך תפקידו של סטיב חיוני. זהותו הפוליטית הייתה ברורה: הוא היה קומוניסט, חבר מפלגה מאז ראשית שנות השלושים, והתגייס למען המורדים בפרנקו. הוא העביר אליהם מידע על תנועת האוניות, נרדף על ידי השלטונות, נעצר ונכלא, שוחרר בתחבולות, ואז הצטרף לכוחות הלוחמים ולקח חלק בכמה קרבות מרכזיים של המלחמה, בהם ההגנה על סן-סבסטיאן (העיר בה נולד בנו, חנן.) אחר כך עבר לבילבאו והתמנה מפקח על אספקה ודייג. עם נפילת בילבאו לידי כוחות פרנקו, צורף סטיב לחיל-הים של הרפובליקאים ומונה לקצין צוללות. כותבת לי חוקרת ספרדיה, ויקטוריה פרננדז דיה, שדרגתו הייתה Capitán  de Corbeta de la Reserva Naval והוא שירת על שתי צוללות, c2 ו-c4, בתפקיד Oficial de derrota – שאפשר לתרגמו בערך לקצין ניווט, או קצין ראשון. אחר כך קיבל פיקוד על הצוללת.

צוללת ספרדית מדגם c

הוא פיקד על שתי צוללות  שפרצו דרך גיברלטר את המצור הימי של כוחות פרנקו. באוגוסט 1938 עלה לשרת על המשחתת "חוזה לואיס דיאס". על האודיסאה שלה נכתב ספר שלם ומאמרים רבים. במהלך הקרבות נפצע סטיב פציעה קשה בגבו, שממנה סבל רבות כל חייו.

חוסה לואיס דיאז

חוסה לואיס דיאז בגיברלטר אחרי הקרב

לאחר תבוסתם הסופית של המורדים בצפון ספרד, הגיעה הצוללת על צוותה לצרפת. משם נשלח סטיב למשימות ימיות נוספות. הוא העביר שתי צוללות נוספות דרך גיברלטר, פורץ את המצור הימי של כוחות פרנקו. באוגוסט 1938 עלה לשרת (ככל הנראה כקצין ראשון) על המשחתת חוזה לואיס דיאז – Jose Luis Diaz – אונייה מהירה (35 קשר) רבת עלילות ולמודת קרבות. על האודיסאה של "חוזה לואיס דיאס" נכתב ספר שלם ומאמרים רבים. היא עברה מצד לצד בימי מלחמת האזרחים, ולבסוף הגיעה לנמל הצרפתי לה-הבר, משם הפליגה לכיוון גיברלטר, באחד המבצעים הנועזים ביותר של המלחמה. מוסווית כאוניית צי בריטית בשם גרנוויל ומניפה את דגל הצי הבריטי  הפליגה דרומה, תודלקה בחשאי בלב ים, וניסתה לחצות את מיצרי גיברלטר. שם נתקלה במשחתות של צבא פרנקו והחל קרב ימי דרמטי וקטלני. בסיומו הצליחה האניה, פגועה קשות ועליה הרוגים ופצועים, להגיע לנמל גיברלטר, מובלעת בריטית, כאורחת לא רצויה. חור ענק נפער בצדה. לאחר תיקונים שנמשכו כמה חודשים, בלית ברירה ובלחץ האנגלים, יצאה האנייה ב-30 בדצמבר 1938 לקרב ימי נוסף וחסר סיכוי נגד כוחות עדיפים לאין שיעור. האניה נפגעה קשות שנית ועלתה על שרטון סמוך לגיברטלר. בסופו של דבר התערבו שוב האנגלים, הורידו את הצוות מהאנייה והחזירו אותו לספרד. את האנייה מסרו לצי של פרנקו. במהלך הקרבות נפצע סטיב פציעה קשה בגבו, פציעה שממנה סבל רבות כל חייו.

אלה היו פרפורים אחרונים של ההתנגדות לפרנקו, רגע לפני סוף המלחמה. נצחון משטר פרנקו כמעט הושלם. כעת מונה סטיב להכין אניה שתוביל את מתנדבי הבריגדה הבינלאומית, אותם לא-ספרדים רבים שהתנדבו למלחמה, למקסיקו. ההכנות והכשרת האונייה המיועדת נעשו בנמל בורדו בצרפת. אנשי הבריגדה אמורים היו לחצות את הגבול לצרפת, אך נעצרו ונכלאו במחנות בצרפת. סטיב עצמו נותר, עם אנשיו, חסר מולדת. הוא פנה בטלגרף אל נשיא מקסיקו, עמו נפגש בעבר, שהיה אוהד של המורדים, וביקש מקלט מדיני עבורו ועבור משפחתו: רעייתו מריה פיאר וארבעת ילדיו, שנולדו במהלך מאורעות המלחמה במקומות שונים.

אחרי נצחון פרנקו  נותרו סטיב ואנשיו חסרי מולדת. סטיב פנה בטלגרף אל נשיא מקסיקו, עמו נפגש בעבר, שהיה אוהד של המורדים, וביקש מקלט מדיני עבורו ועבור משפחתו

למקסיקו הגיע חסר כל, אבל מעמדו בקרב הפליטים האחרים הפך אותו לאחד מראשי המארגנים של מנגנון לעזרה הדדית וסיוע, תחילה בצרכים בסיסיים כמו מחסה ומזון, ואחר כך לתעסוקה והתבססות. הוא עצמו קיבל אזרחות מקסיקנית. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עלה לאונייה צרפתית בדגל פנמי ששירתה את כוחות הברית באוקיינוס השקט. אבל עם תום המלחמה החליט לחזור לאירופה. "פגשתי כמה חברים יהודים ותיקים שהציעו לעבוד אתם ולהוביל אניות מפנמה לאירופה תחת דגל בריטי," סיפר. "מכיוון ששאפתי, כמו רבים מפליטי המלחמה, לחזור לספרד ולהמשיך להלחם נגד משטר פרנקו, מצאתי שזאת הזדמנות מצויינת. כמה חברים ספרדיים ביקשו להפליג איתי, כדי לחזור לצרפת ולהצטרף לפליטים הספרדיים שנאספו שם."

הפליט מתגייס להצלת פליטים

ב-1946 העביר מפנמה למרסיי, בראש צוות של גולים ספרדים, את האונייה מרתון, שהייתה בבעלות יהודים. סטיב סיפר בראיון: "ארגנתי צוות של 24 ספרדים, שלא היו ימאים, פרט למכונאי הראשי ואלחוטאי אנגלי, וטסנו לפנמה. אי אפשר היה לקבל ויזות לארה"ב. ביקשתי מהקונסול הבריטי "ניירות מעבר" והוא שאל בנאיביות איך אני מתכוון לחצות את האטלנטי בלי ימאים מקצועיים…יצאנו מפנמה על האניה מרתון, אנייה מעורבת לנוסעים ומטען, בת 2200 טון. חצינו את תעלת פנמה מהצד הפציפי לאטלנטי ומשם הפלגנו לאירופה. הגענו בשלום למרסיי…שם ביליתי כמה חודשים, ופגשתי יהודים אחרים, שהציעו לעבוד עם עלייה ב'."

אין ספק שקרבה אידיאולוגית הזינה את הקשר הזה והקלה עליו: סטיב המהפכן, הלוחם והסוציאליסט, ואנשי עליה ב', היו בניו של  אותו בית-מדרש רעיוני, ופעלו לאורם של אותם עקרונות. סטיב וצוות של ספרדים-באסקים, ותיקי מלחמת האזרחים, עלו לאנייה פאן יורק. תחילה הובטח לו שיהיה רב החובל של האונייה, אך בסוף אוגוסט מונה גד הילב כקברניט האנייה. אחרי שיחה ארוכה עם הילב הסכים הרננדורנה (שכינויו במוסד לעליה ב' היה "שלמה יעקבי הספרדי") להמשיך כקצין ראשון. בצוות שרתו גם מתנדבים יהודים אמריקאים.

סטיב המהפכן, הלוחם והסוציאליסט, ואנשי עליה ב', היו בניו של אותו בית-מדרש רעיוני, ופעלו לאורם של אותם עקרונות. סטיב – – שכינויו במוסד לעליה ב' היה "שלמה יעקבי הספרדי", וצוות של ספרדים-באסקים, ותיקי מלחמת האזרחים, עלו לאנייה פאן יורק.

לא נפרוש כאן את סיפור הפאנים – מאורע מכריע בתולדות ההעפלה, שני רק לאקסודוס בהשפעתו על דעת הקהל העולמית ועל הפוליטיקה הגלובלית לקראת הקמת המדינה. האוניות הפליגו ב-27 בדצמבר 1947 כשעליהן יותר מ-15,000 מעפילים, ובהיותן בלב ים קבע בן-גוריון ששמן יהיה "קיבוץ גלויות" ו"עצמאות". (אחר כך הפכה הראשונה ל"קוממיות"). בהוראת בן-גוריון, שחשש לגורל הנוסעים הרבים, החל משא ומתן בין הבריטים לבין מפקדי הספינות, ולאחר שהושג הסכם, עלו חיילים לא חמושים על הספינות והובילו  אותן לקפריסין. שם הורדו המעפילים למחנות מעצר. קפטן סטיב ורוב אנשיו נשארו על האוניה במהלך מעצרה במעגן בוגאז, סמוך לפמגוסטה, ושמרו על כשירותה להפלגה. בימי ההפלגה ולאחריה נוצקו יסודות לידידות עמוקה בין סטיב לבין כמה וכמה מאנשי ההעפלה, ידידות שחושלה בסערת הימים ההם ועמדה אחר כך במבחנים נוספים.

ימים בקיבוץ ובצי

הרננדורנה החליט להשתקע בישראל, והביא ממקסיקו לארץ את משפחתו. זמן מה נשאר על האוניה "קוממיות", לשעבר פאן יורק, שהובילה לישראל את העולים ששוחררו מקפריסין. אחר כך פיקד על כמה אניות של צים, בהן דרומית, גלילה, עכו, צפונית, אברהם גרץ, קדמה, חיפה ועוד. גם כאן נקשרו בשמו כמה אירועים מסעירים. כשפיקד על דרומית בראשית שנות החמישים סרבו פועלי הנמל בנמל לה-גולט בתוניסיה לטעון את האנייה. סטיב העביר את את פועלי הנמל "סדרת חינוך" וכמעט הפך אותם לציונים נלהבים. ב-1957 עמד  עם המיכלית חיפה בנמל פורטו קלדרון בונצואלה בעת שטענה נפט, כששריפה פרצה באניה שעגנה בסמוך. בפעולת חירום, מסתייע בצוות חלקי – כולל בתו שהיתה איתו על האנייה – ניתק את חבלי ההתקשרות, קרע את הצינורות שחוברו לאנייה והתרחק למקום מבטחים, פעולה שככל הנראה הצילה את האנייה.

משפחתו הגיעה ארצה ב-1949 ממקסיקו, והתיישבה לזמן מה בקיבוץ חולדה. לימים אמר סטיב בראיון שלא היה לו לאן ללכת, ולכן השתקע בארץ; אבל הימים הראשונים, מעידה בתו מריה פילאר, שהייתה בת 12 בהגיעה לארץ לא נודעת, היו יפים. חיי הקיבוץ היו טובים בעיני סטיב, גם מבחינה אידיאולוגית. הוא התיידד (כנראה עוד בימי ההעפלה) עם יוצאי בולגריה דוברי לדינו, עמם קל היה לו לתקשר. אף על פי שרעייתו העדיפה לשלוח את ילדיה כעבור זמן לבית ספר קתולי בחיפה, הילדים גדלו בכור ההיתוך הישראלי.

האידליה בארץ הייתה חלקית מאוד. אחרי הכל, הוא היה גולה ופליט שגורש ממולדתו, מובס ונרדף. אין ספק שהמשיך להתגעגע למחוזות ילדותו ובגרותו. בהתרסה ברורה לא נרתע מלפקוד נמלים ספרדיים באוניותיו, אף על פי שהיה מבוקש על ידי שלטון פרנקו. לא נגעו בו לרעה. "העובדה שבחר להשאר עמנו בישראל החמיאה לנו", כתב עליו רב חובל נמרוד אשל, שהיה עמו על הפאן יורק.

אבל האידליה הייתה חלקית מאוד, והתחושה שהגיעה אל המנוחה והנחלה הייתה אולי רק אשלייה של אלה שסבבו אותו, אבל לא חלחלה אל סטיב עצמו. אחרי הכל, הוא היה גולה ופליט שגורש ממולדתו, מובס ונרדף. אין ספק שהמשיך להתגעגע למחוזות ילדותו ובגרותו, ואל המקומות שהפכו לשדות הקרב שבהם נלחם. בהתרסה ברורה לא נרתע מלפקוד נמלים ספרדיים באוניתיו, אף על פי שהיה מבוקש על ידי שלטון פרנקו. לא נגעו בו לרעה. היו לו מכרים וידידים בכירים ורבי השפעה במקומות לא צפויים, ורשת בטחון של חברי אמת. "העובדה שבחר להשאר עמנו בישראל החמיאה לנו", כתב עליו רב חובל נמרוד אשל, שהיה עמו על הפאן יורק.

dromit2

אנשי צים על האנייה דרומית באנטוורפן, 1949. קפטן סטיב ראשון מימין (מוקף עיגול)

 

גד הילב כתב עליו: "הכרנו אותו כשהיה בן 43. רוב רובם של אלה שעבדו אתו היו צעירים. הוא אדם בעל ניסיון רב בחיים, בעל מקצוע מעולה וימאי למופת…אבל סטיב היה אדם בודד." הוא מוסיף וכותב שלא אחת לא הבינו את מניעיו ואת יחסו הקשוח. "סטיב לא היה אדם עליז, אבל בשעת שמחה וכשעליזותו פרצה החוצה…הוא היה כביר."  גם אחרים ממודעו ואוהביו כתבו על המלנכוליה שלו, שאת סיבותיה קל לנחש.

מחושים גופניים, ואולי גם נפשיים, הציקו לו. בראשית שנות החמישים אושפז בארה"ב לזמן ממושך ונאלץ להתאושש זמן ארוך בטרם חזר לפיקוד על אנייה. הוא לא חדל לנסות או לפחות לשאוף לחזור למולדתו. עם מותו ב-1965 חברו רבים מידידיו בארץ ודאגו להנציח אותו באמצעות רחוב על שמו, שנשא שלט ועליו ציטוט משירו של אלתרמן, שנכתב דווקא לרב-חובל איטלקי. השלט הוחלף מאז בשלט אחר, צנוע יותר. ובינתיים, בספרד של המאה ה-21, הרחק מצלו של פרנקו, הלך וגבר העניין במאורעות מלחמת האזרחים ובקורותיהם של לוחמיה. וכך אריע שגם בעיירה בשם פורטוגלטה, הסמוכה לבילבאו, החליטו פרנסי העיר לקרוא לרחוב על שמו של קפטן סטיב, הוא אסטבן הרננדורנה. בנותיו מספרות עליו למדיה הספרדית וכנראה שנרקמים מחקרים על חייו. מן הסתם הרבה עוד טרם סופר.

מודעות פרסומת

3 תגובות על “המורד מחבל הבאסקים: קפטיין סטיב

  1. Capitán de Corbeta de la Reserva Naval רב חובל מילואים לפריגטה ולא צוללת
    CAPITAN DE DERROTA רב חובל ל"נסיגה". או ל"כניעה"

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s